בן נחמה ושמואל, נולד ביום ג' בטבת תרפ"ג (22.12.1922) בתל- אביב. סיים בית-ספר יסודי והתאמן בגדנ"ע, בעיקר כסייר. הוא עסק בשחייה, ברכיבה על אופנים למרחקים, ושיחק כדורגל כשוער. כפועל בניין עבד כברזלן (כיפוף ברזל).

על אף היותו מתחת לגיל הגיוס התנדב בראשית מלחמת-העולם השנייה לפלוגת-עבודה בחיל-המהנדסים הבריטי. גבוה, שזוף פנים, שמח ולבבי, חביב על כל יודעיו. שירת במדבר המערבי ובטוברוק. המשיך באיטליה בפלוגה שסופחה לבריגדה היהודית, המבשרת הראשונה את בשורת ארץ-ישראל לשארית הפליטה שבאירופה.

לאחר חמש שנות שירות חזר לארץ ולעבודתו והקים משפחה בישראל. חודשים מעטים אחרי נישואיו, עם החרפת מצב הביטחון, הקדיש, כחבר ה"הגנה", את הלילות שאחרי ימי העבודה לשמירה ולהגנה על גבולותיה של העיר תל- אביב.

ביום הכרזת המדינה התגייס לשירות מלא ושירת בחטיבה 7, שזה עתה הוקמה. לאחר כישלון ההתקפה הראשונה על מערך האויב בלטרון נערכו כוחותינו באזור. במהלכה של פעילות זו, בעת הטמנת מוקשים, נפל, ביום י"ח באייר תש"ח (27.5.1948) ולא זכה לראות את בנו בכורו, שנולד אחרי מותו. נקבר בחולדה.

ביום ח' בחשוון תשי"א (19.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.